המסלול מהרחם לבריכה עובר דרך האמבטיה הראשונה

כתבה זו פונה לכל ההורים ובעיקר  להורים לילדים בעלי רתיעה או קושי במפגש עם המים, כי כמו כל מגבלה, אנחנו כהורים צריכים לקבל אותה ולעזור להם להתמודד ולהתגבר. כלל ראשון: לעולם אל תתייגו את הילד כילד 'פחדן' אלא כילד זהיר. כל הטיפים והכללים בכתבה הבאה.

כשילד חדש בא לעולם, טבעי שמרבית תשומת הלב מופנית לצרכיו הקיומיים, כגון תזונה נכונה, הקניית הרגלי שינה, ועוד. עם השנים, מתווספים מרכיבים נוספים ומשמעותיים להמשך התפתחותו התקינה של הילד, כגון פיתוח מיומנויות מוטוריות, קואורדינטיביות וחברתיות ועוד. כאן נכנס לתמונה מרכיב נוסף ומשמעותי, תמיד נותנים עליו את הדעת, אשר בעזרתו אפשר לפתח את המיומנות המוטוריות והקורדינטיביות, לצד ביטחון עצמי, דימוי גופני חיובי ועוד. מנחשים?

 ואלו הן לא אחרת מאשר –  האמבטיות הראשונות .

תתפלאו, האמבטיות  הראשונות היא קריטית בהקשר  של תחושת נינוחות במים בבריכה או בים .

האמבטיה הראשונה היא בעצם המפגש הראשוני של התינוק עם המים (אחרי הרחם). אנו נוטים לשכוח שהתינוק מגיח לעולם מסביבה מימית, שזוהי בעצם סביבה טבעית בשבילו. כהורים, אנו מכירים את הפחד של ילדנו מפני חפיפת ראש או מחדירת מים לעיניים. פחד זה הוא בעצם תוצאה שאנו, כהורים, אחראים לה, מאחר ש"קלקלנו" את הרצף הטבעי של המעבר מהרחם – לבריכה. לכן האמבטיה  הראשונה היא קריטית.

אז מה בעצם כדאי לנו, ההורים, לעשות כדי לרכך את המעבר ולגרום לילד להרגיש נינוח בסביבה מימית?

איך הופכים את חווית האמבטיה לחיובית ונעימה, ולא מאיימת?

ראשית, חשוב לנפץ מיתוסים לגבי הנזק שמים עלולים לגרום לאף, לאוזניים ולעיניים – אין קשר בין דלקות אוזניים ובין מים. חשוב להקפיד על טמפרטורת מים נעימה, לא חמה מדי ולא קרה מדי. זרימת המים צריכה להיות רכה ונעימה, לא מצליפה, והאחיזה בטוחה ותומכת כדי שהתינוק יחוש ביטחון בידיכם. את הפנים יש להרטיב לאט ובהדרגה, (וכן – להרטיב  את העיניים). בעדינות, לשפוך מים על השיער, המצח והעיניים. רצוי ומומלץ להפוך את הרחצה למשחק. מוסיקה נעימה, צעצועים או שירה ודיבור אל התינוק תמיד מוסיפים להרגעה.

צריך להרגיל את הילד כבר בשלב האמבטיה לעזרים ואביזרים שיחברו את חווית האמבטיה הנעימה  להמשך התאקלמותו בבריכה. בעודו משחק באמבטיה עם הצעצועים הקונוונציונליים (דלי, ברווזי גומי וכו') יש להחליף את הצעצועים הללו במשקפת, מצופי ידיים או  כובע ים ולתת לילד לחקור ולבדוק את האפשרויות הגלומות באביזרים אלו, ואפילו לעשות הם שימוש לא קונוונציונלי כמו לשפוך מים מהמשקפת על הפנים. לאחר שהכיר את המשקפת, שימו אותה פניו כדי שיתרגל. למדו אותו לעשות בועות ולצלול, אפשר אפילו להלביש את הילד, באמבטיה, בבגד ים ובכובע – כמובן תמיד בהשגחת מבוגר.

ומהאמבטיה לבריכה: בפעמים הראשונות, מומלץ להגיע לבריכות קטנות ושקטות, המאופיינות באווירה רגועה. הביאו עמכם את הצעצועים שהילד אוהב ומכיר מהבית: מוצץ, שמיכה אישית, בובה, כדי שירגיש מוגן. יש לתת לפעוט להתאקלם בצורה הדרגתית באזור המדרגות והמים רדודים. תוכלו לשבת על המדרגה, להושיבו בחיקכם ולהשיט את ידו הלוך וחזור במים בכדי לתת לו לחוש את ליטופם בין אצבעותיו. תזכרו: גם אם יש לכם ניסיון מר עם מים, כילדים או כבוגרים, חשוב לא להשליך את החששות שלכם על הילד.

הורים רבים נכנסים עם הילד בידיהם לבריכה הגדולה. טעות! כשהוא אינו מרגיש את רצפת הבריכה מתחת לרגליו עלול הילד לחוש שהוא מאבד שליטה וללקות בחרדה. היכנסו עמו לבריכה "של הקטנים" ותנו לו זמן להתאקלם בעזרת משחקי מים, קרוב לדופן הבריכה. גם בבריכה  של הפעוטות חשוב להשתמש במצופי ידיים, הנותנים לילד תחושת ביטחון ומקפידים שהראש תמיד יישאר מחוץ למים. גלגל מים אינו בטיחותי לילד – אל תשתמשו בו. גם מצופי גוף אינם מתאימים לילדים שחוששים ממים או שטרם מלאו להם 5. הרבה מחוויות הטביעה של ילדים קורות בגלל איבוד שליטה והתהפכות מהגלגל  עם הפנים לתוך המים והרגלים בכיוון השמים.

לאחר שהילד מרגיש נוח בבריכת הפעוטות, אפשר להעבירו בהדרגה לבריכת הבוגרים. בשלב הראשון, מומלץ להתחיל במדרגות הבריכה, להלביש לילד  מצופי ידיים, לשבת במדרגה הראשונה ולרדת בהדרגה, בקצב שהילד מרגיש בטוח בו, ממדרגה למדרגה. כשהילד עומד, תנו לו להרגיש את הקרקע ולהכיר לו את גבולות הבריכה. כשהוא רגוע ובטוח, אפשר להרכיב לילד  משקפת  וללמד את אותו להוציא בועות (עם פה סגור) במנח דומה למנח שבתמונה. בהדרגה, להתחיל להוציא בועות  מהפה בלבד, אחר כך לפי הסדר: פה ואף, פה-אף-משקפת, פה-אף-משקפת-מצח-אוזניים ולבסוף את כל הראש.

הטיפ המרכזי משיטת לם ללימוד הנשימה : טיפ שיעשה את כל ההבדל  עבור ילדים שחוששים להכניס פנים למים שמא יבלעו מים:

 בשלב ראשון יש להוציא בועות במים (לסגור את הפה ולהצמיד את השפתיים זו לזו בעת הוצאת הבועות)לאחר מכן מיד עם הוצאת הפנים מהמים ,יש לבצע נשיפה מהפה (מעין יריקה) ממש בשנייה הראשונה שהראש יוצא מחוץ למים, ורק אחרי כן לפתוח את הפה לשאיפת אוויר. אם הילד מכניסאת כל הפנים למים ומבצע את תרגיל הנשימה 10 פעמים ברציפות  , חסכתם  לפחות 4-6 שיעורים .

המטרה שלנו כמורים וכהורים היא להביא את הילד למצב שבו הוא מכניס את כל הפנים מתחת  למים ל- 15 שניות לפחות, כשהאוזניים מתחת למים. זהו המצב האופטימאלי לקבלת תחושת טובה במים. כל עוד הפנים מחוץ למים – אין הרבה התקדמות. זה בערך כמו לרכוב על אופנים עם גלגלי עזר, או ללכת בעזרת הליכון.

חשוב ללמד את הילד לפקוח עיניים בתוך מים. חושך הוא דבר מפחיד והרבה ילדים לא חושבים על האפשרות לפקוח עיניים מתחת למים וכשהם פוקחים אותן הם מגלים עולם ומלואו. רעיונות נוספים למשחק בתוך המים:

-          לזרוק לילד צעצועי מים שוקעים או לבקש ממנו לספור כמה אצבעות ההורה מראה (כמו בתמונה).

-          לספור בכל רם כמה זמן הילד עושה בועות ולעודד אותו להאריך את משך עשיית הבועות, בשנייה אחת בכל פעם, עד שיגיע ל 15 שניות (זה לא הרבה).

-          אם הילד לא מוכן להכניס פנים למים, אפשר לומר לו שהמשקפת מאוד עצובה, שחם לה מאוד וגם היא רוצה להירטב. גם האוזניים והמצח רוצים להתרענן במים הנעימים, וכן הלאה. תתפלאו אבל זה עובד!

-          בכל פעם שהילד מכניס איבר נוסף מהפנים אל תוך המים מחאו לו כפים וקראו לכל המשפחה  כדי שידגים כמה הוא אמיץ וגדול. בקיצור – פרגנו בהתלהבות ובקול רם, גם זה עובד נהדר.

בשלב הבא, כשהילד עם מצופי ידיים (עדיין לא מצופי גוף) למדו אותו  לפדל במים בעזרת הרגלים ולרוץ בצורה אנכית. זה יעזור לו לשמור על הראש מעל פני המים. וכשזה בשליטה, למדו אותו את תנועת הידיים המעגלית, בעזרת הדגמה והסבר מילולי.

מהו הגיל שאפשר להתחיל?

מניסיוני כמתמחה בשחרור מפחד ממים, כבר למעלה מ- 15 שנים, אני ממליצה להתחיל לבדוק את נכונות ומוכנות הילד ללמידת שחייה רק בגיל 4 – גיל גבולי מבחינת בשלות מוטורית וקורדינטיבית, ריכוז וקבלת מרות. מרבית הילדים יהיו מוכנים לקראת גיל 5. הגיל האידיאלי ללמידה הוא לפני המעבר לכיתה  א.

לא תמיד קל להורה להיות גם המורה ואם אתם רואים שאתם נתקלים במרדנות או באי יכולת לבצע את ההסברים שלכם, תוכלו לפנות אלי לקבלת טיפים נוספים בכל מה שקשור לשחייה, הידרותרפיה ושחרור מחרדות מים .  

.